אחת הבעיות הכי גדולות בעיני בצורת הניהול כיום היא התופעה שנקראת "הדילוג מעל המורה" -
מנהל בית ספר הוא אחד האנשים הכי עסוקים בבית ספר, כמות הדברים שהוא צריך לטפל בהם היא בלתי נתפסת כמעט. זה משהו שלא מכירים בעולמות אחרים של תעסוקה (ואולי כן ). המנהל אחראי על התוכניות שנכנסות, שינויים, על רכזי השכבות, על הקשר עם המפקח, המועצה, משרד החינוך ועוד ועוד כשבתווך הדלת שלו נפתחת ונסגרת בקצב אינסופי, התלמידים שנכנסים, ההורים שנכנסים, המורים שנכנסים. חדר המנהל תמיד ברחש געש אין שם שקט. וככה העבודה נמשכת לתוך הלילה יש אירועים טיולים ועוד ועוד ועוד....
קשה קצת לנהל ככה. מי שהולכים לאיבוד בתוך הבלגן הזה הם המורים.
כל מנהל הוא מורה לשעבר יש לו את הדרך שלו לגשת לתלמידים הוא לרוב יודע את העבודה יודע מה הם צריכים ויש לו אג'נדה מסוימת.
עם מה לא מגיע מנהל לבית ספר? עם הניסיון מול מורים. לא הייתי בקורסי הכשרת מנהלים, אני בטוחה שמדברים וטוחנים את זה מכל כיוון.
אני אישית לא ראיתי את זה קורה בפועל בבית ספר. ראיתי את המנהלים שלי אמפתיים מאוד כלפי תלמידים, יודעים להיכנס איפה שצריך . לא ראיתי את אותה אמפתיה כלפי המורים.
כמחנכת חשוב לי מאוד להיות מעורבת בחיי התלמידים שלי. אני עושה את זה בדרכי. לא לוקחת קבוע לשיחות אישיות זה מגיע אצלי אחרת. אבל אני דואגת להיות עם היד על הדופק, לשים לב כשמשהו משתנה אצלם, דואגת להגיע בהפסקות ... יש לי בקיצור את הדרך שלי. לא חשוב לי להיות מעורבת כדי להתערב בחייהם אלא כדי להבין אותם מאיפה הם מגיעים מה חשוב להם. ככל שאני יודעת יותר אני יודעת איך לגשת אליהם, יודעת איך לדבר איתם, יודעת מה אפשר לבקש מהם, מהם הגבולות שלהם יודעת איך לעזור להם להתקדם ועוד ועוד.
זה מה שמצופה מבחינתי גם ממנהלים מול מורים. אבל אני מוצאת את המנהלים יודעים המון על התלמידים על משפחות קשות שתלמידים מגיעים מהם על חוויות לא פשוטות שהם עוברים. הם לא יודעים דבר וחצי עלי. הרקע ממנו אני מגיעה, הקשיים היומיומיים שלי, הם לא מכירים אותי. הנה פה מופיע לו הדילוג.
כל אדם רוצה שיראו אותו , כל אדם רוצה להרגיש שהוא משמעותי, שהוא חשוב , זה הבסיס שאיתו אנחנו עובדים עם התלמידים שוב ושוב הוא לא קיים עם המורים. זו טעות גדולה. המורים הולכים ככה לאיבוד במערכת.
אם המנהל לא יודע שיש לי קשיים בבית, או שוב ושוב זה פורח מזיכרונו מה שלא קורה לו עם התלמידים אנחנו בבעיה קשה.
ראיתי מנהלים מאבדים סבלנות מול מורה שנמצא בקושי, ראיתי מנהל שלא רוצה להיכנס לעובי הקורה של בעיה. וראיתי אח"כ רכזים שזורקים מעצמם בעיות ולא רוצים להתמודד וככה זה מתגלגל במורד המערכת.
בסוף בקצה יושבים בני אדם , תלמידים, הורים, מורים , מנהלים וכל אחד ואחד רוצה שיראו אותו. וכולם הולכים לאט לאט לאיבוד.
אז או שתפקיד המנהל עמוס מדי , או שהמנהל לא יודע להעביר סמכויות. אני לא יודעת אבל ברור לי שזה צריך להשתנות.
מנהל צריך לדעת ללוות את המורים שלו, להכיר אותם, לדעת לתת מענה לבעיות שלהם לדברים שהם בתחומו, שהדלת שלו תהיה פתוחה בפני מורים, שלא יהיה חסר אונים מולם, שימצא פתרונות יצירתיים. זה לא חייב להיות רק על המנהל, יכול להיות יועצת או יועץ שעוזרים ואמונים על התחום הזה, אבל זה צריך היות חלק מהותי מבניית התפקיד אחרת המורים לא יהיו מגויסים למערכת, ולא ירצו לתת מעצמם, חשוב חשוב חשוב לעצור את הדילוג.
לצערי אני יכולה לתת לא מעט דוגמאות והתנסויות אישיות שמתארות בדיוק את מצב הדילוג הזה.
מנהל צריך להכיר את החזקות של המורים שלו, לדעת איך לעבוד איתם איך למנף אותם לטובת המערכת ולטובת המורה. האינטרס צריך להיות גם לטובת המורה, אחרת שוב ושוב המורה לא ייטה להתגייס לטובת המערכת או לא ייטה לתת מעצמו.
חשוב שיהיה למנהל מנגנון מובנה מטעם המערכת בו הוא יכול להיעזר, שיהיה לו למי לפנות. מקום ומרחב בטוחים, שהוא יוכל לעבד את מה שעובר עליו, כן מטפלים ויועצים רגשיים שמלווים את המנהלים. יכולים להיות מנהלים וגם מורים שפחות צריכים את זה שהם יודעים לעשות את זה לבד, וזה יקרה יותר ויותר זו המטרה. שכולנו נהפוך ליותר ויותר עצמאיים בנושא אבל זה ייקח זמן .
בסופו של דבר כל עוד הדילוג קיים כל המערכת מפסידה לא רק המורים שמרגישים שקופים. המחויבות של המורים למערכת הולכת ופוחתת נוצרות קליקות קטנות אבל לא שיתוף פעולה כולל. המנהל מתקשה לגייס עובדים למען מטרות קטנות וגדולות וקשה להזיז את הגלגלים ככה ולגרום לבית הספר לתפקד.
כל מורה יודע שבאיזשהו מקום תלמיד לומד בשביל המורה או יותר נכון כדי להיות נראה ומשמעותי, כדי להוציא ממורה את המיטב זו צריכה להיות הבנה של המנהלים. מורה לא עובד בשביל מנהל כי יש תלמידים והורים שמספיק פידבקים. שגם זה לא כל כך בריא. אם יקבל המורה פידבק משמעותי מהמנהלים שלו התפקיד יהיה בנוי נכון יותר. ויפורק פה מטען חשוב של תלות במה שהתלמיד חושב על המורה. הכיוון אמור להיות הפוך, מנהל תומרך מורה, מורה תומך תלמיד בשיתוף עם ההורה.
Comments