כבר הוזכר הרעיון שמורה לא באמת יכול להרוס תלמיד. האם מורה יכול לבנות תלמיד ? זו גם שאלה מעניינת. יש תלמידים שמאוד מחוברים למורים שלהם, ויש כאלו שיסתובבו עם סיפורים על מורה שבזכותו. אז מורה טוב בהחלט יכול לעזור. מורה שמבין אותך ונותן לך תחושה אחרת. יכול להיות שבכל חייך אתה נפגש בסביבה עוינת ויש את המורה הזה שרואה הפוך. רואה משהו שיש בתוכך שאף אחד אחר לא רואה . שמאמין בך כמו שאף אחד לא האמין בך עד כה.
יש משמעות למורה כזה, כי הוא נותן לך להרגיש משהו אחר שאחר כך אתה תבקש לעצמך.
אבל יש פה אבל ענק אפילו עצום. אם אתה חוזר לסביבה עוינת שוב ושוב, האמונה שאפשר אחרת תתערער כל פעם מחדש. תלמיד,ילד,אדם שעושה שינוי עושה זאת בזכות עצמו. מורה יכול לעזור. הוא יכול להיות שותף אבל העבודה היא של האדם. אדם שבחר, אדם שהיו לו הכוחות לעשות תהליך ועבודה.
מורה יכול לתת בוסט אבל הוא לא במקום. הקרדיט הוא לאדם באופן תמידי. ואת התפקיד הזה יכולים למלא גם אנשים אחרים בחייו של התלמיד/הילד/הנער. זה יכול להיות מפקד משמעותי בצבא, מעסיק משמעותי/מרצה/מטפל ועוד.
המפגש בין אנשים הוא הוא הטריגר להתפתחות, אי אפשר לדעת איזה מפגש יעורר אצל אדם מסוים משהו. ובאיזה שלב הוא מוכן רוצה לעשות צעד התפתחותי או אלף כאלה.
המורה שלא מאמין בך - יש גם מורים כאלה, שאומרים לך שלא יצא ממך כלום. זה ממש לא נעים וכמובן מופיע מעט בשנים האחרונות כי זה ממש לא פוליטיקלי קורקט. אבל יש מורים שחושבים את זה עמוק בפנים על תלמיד זה או אחר. אז מה. כמו שהקרדיט לקפיצת ההתפתחות היא של התלמיד עצמו כך הקרדיט גם פה. יש תלמידים שזה מה שמדרבן אותם להצליח. הם רוצים להראות לעולם שהם כן יכולים למרות שלא האמינו בהם. כל אחד ומה שמפעיל אותו.
לבוא לספר שמורה כזה או אחר לא האמין בך ולמרות הכל הצלחת. יש בה כמובן האשמה כלפי המורה. אני מתנגדת לאמירות הללו.
שוב מהטעם שהצלחה או אי הצלחה היא של האדם עצמו, אף אחד לא עושה במקומו. ומהטעם השני, שהמציאות מראה לי את מה שאני באמת חושב על עצמי (מה שבפנים הוא מה שבחוץ). לא המורה לא האמין בי, אלא אני עמוק בתוכו לא האמנתי בעצמי, ויצאתי למסע להוכיח, דבר ראשון לעצמי. וכשהוכחתי לעצמי גם הסביבה שלי האמינה בי.
Comentarios