אם המציאות השתנתה, והשפה שלנו השתנתה ואנחנו מדברים על תהליכים התפתחותיים. אז צריך להבין שגם הדור הצעיר שחי פה הוא אחר.
החיווטים ההבנות מהירות העיבוד היא שונה. אין טעם להילחם בהם יומם ולילה על עניין המסכים . למה ספר זה טוב ומסך זה לא טוב ?
כי ספר זה מה שהיה נהוג בזמננו ? הם יכולים למערכת הניווט הזו. הם מסוגלים לקלוט הרבה יותר דברים מאיתנו והם בנויים להשתמש בטכנולוגיה. כן יש הרבה מחקרים שמראים שלא. אבל זה לא מדויק. אם משהו תפס פה כל כך חזק יש לו סיבה. ככה הדור הזה לומד וקולט.
הם פחות בענייני ספרים וצריך לקבל את זה ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה. אנחנו מתעקשים ללמד אותם באופנים שכבר לא רלוונטים להם.
מה לעשות הילדים שלי לא יקראו ספרים כמו שאני הייתי קוראת, תולעת ספרים זה כבר דבר נדיר. זה לא אומר שהם לא יתפתחו וילמדו.
משהו בנו ממש דואג שהם לא כמונו, לא מחויבים לא רוצים לעבוד קשה, הרבה דברים מיותרים בעיניהם. ראיתי את המלחמה הפנימית הזו אצל הרבה הורים, ואצל המון מורים. אני לא מוצאת בה טעם. אני אוהבת להקשיב להם ללמוד מהם לראות את הדרך שלהם.
הם מלמדים אותי דבר או שניים על החיים, הם מצליחים לעזור לי לשנות את נקודת המבט הישנונה הזו שלי. שחייבים לעבוד קשה, שחייבים לחרוש, שחייבים וחייבים.
וזה לא שהם לא עובדים קשה דרך אגב , הם עובדים במקומות אחרים. בהתמודדיות החברתיות, במציאת הדרך שלהם יש להם עבודה. עבודה שיותר רלוונטית ונכונה לעולם של היום מאשר לעולם של פעם דרש כמה שיותר יחידות לימוד וחשב שזו הדרך הנכונה להתפתחות. גילינו כולנו שלא. יש הרבה דרכים להגיע לאן שאנחנו מכוונים אין רק דרך אחת נכונה. ואנחנו גם צריכים ללמוד את הדרכים החדשות וגם ללוות אותם מתוך ההתנסויות שלנו לא להפחיד אותם. לעודד אותם לתמוך בהם.
Comments