שינויים
השנתיים האחרונות שבהם הייתה קורונה, ואי יציבות שלטונית, ומלחמה באוקראינה, ויוקר המחיה,
האינפלציה, ההיחלשות של ארצות הברית ועוד תזוזות עולמיות שמתרחשות... השנתיים הללו הביאו
איתם התמודדויות לא פשוטות. וכשאנחנו בני האדם נמצאים בקצה, ומותשים ומתעייפים,
והאינטנסיביות כל כך גבוהה זה גורם לנו להוציא את כל מה ששוכב שם בפנים רדום. את הכעסים
התסכולים הייאוש, כל מה שהיה מוחזק בבטן, כל הטענות פשוט יצאו החוצה.
אנחנו נמצאים בזמנים מיוחדים בהם השינויים הם עוצמתיים, אנחנו נדרשים להתמודדויות רבות,
לניקוי פנימי עמוק, זו תקופה אחרת, היא מאפשרת לנו למחוק ולנקות הרבה טראומות שאנחנו
נושאים איתנו מזה זמן ולא פעם גם יותר מגלגול אחד או שניים. אבל זה אומר שהכל אבל הכל יוצא
החוצה. כי המבנים שהחזקנו הולכים ומתפוררים. מעין רעידת אדמה שמפוררת את כל הישן הלא נכון
והלא מתאים ומשאירה אותנו עם יסודות נקיים יותר ולבנות מחדש.
כל האדמה כל מה שהדבקנו על עצמנו כדי לשמור על עצמנו הולך ומתפורר כי זה כבר לא נכון לנו .
נשארים גופים חדשים אווריריים יותר, שנעים עם הבנות גבוהות יותר ומתוך מטרות אחרות.
המטרה היא כבר לא הישרדות אלא התפתחות ונשימה.
הדרך לא תמיד פשוטה. כשאנחנו מרגישים שהאדמה רועדת מתחתינו אנחנו נבהלים רוצים להיאחז
בישן, אנחנו מבולבלים ובעיקר מפוחדים. כדי שנוכל לעבור לשלב הבא לעשות את הקפיצה הבאה
אנחנו צריכים להתמודד עם כל הפחדים האלו שבתוכנו עם מחול השדים.
לכן אחרי שנתיים שהרבה פחדים התעוררו בהם המון קבוצות אוכלוסייה מצאו את עצמם בקו האש,
ובכללם גם המורים, וזה בלשון המעטה -
שנאה, תסכול, כעסים התפרצו כלפי המורים בעוצמות שקשה לתאר. זה הופיע בכלי התקשורת
הקונבנציונאליים, ברשתות החברתיות ובכל מקום אפשרי.
ממה נובע התסכול והכעס העצום כלפי המורים ?