אני לא רוצה לכתוב דברים לא מדויקים אבל ברור לי מעבר לכל ספק שתפקיד ההוראה או החינוך,
אני כבר לא יודעת מה השם הנכון פה, השתנה. מה שהיה נכון ומאוד ברור לפני 100 שנים ממש לא רלוונטי להיום.
המערכת, לא מבינה עדיין מהו התפקיד החדש והיא מנסה ודוחפת ומושכת לכיוונים שונים. בארץ ובעולם יצאו והומצאו הרבה שיטות חדשות כמו בתי הספר הדמוקרטים, כמו למידה מבוססת פרויקטים, פדגוגיה חדשנית ועוד ועוד.
בעבר תפקיד ההוראה היה ברור יותר, העולם היה זקוק לאנשים שיודעים לקרוא ולכתוב באופן
בסיסי, ולעשות חישובים מתמטיים בסיסיים וזה היה המהות של בית הספר. העולם סבל מכך שיש
הרבה אנאלפביתים והיה קשה להתקדם כחברה. החינוך הפך יותר ויותר נחלתם של הכלל, של "העם" ולא רק של העשירים או בני האצולה ולא מותרות.
כמובן שעם השנים שינה בית הספר את פניו ומקצועות הלימוד הלכו והתרחבו. זה מקום נהדר בית
ספר לדחוף בו אג'נדות כר נהדר לשינויים חברתיים, צריך יותר מהנדסים ? נלמד מתמטיקה גבוהה
ומקצועות טכנולוגיים . צריך יותר שגרירים ? נטייב את האנגלית. בארץ במיוחד בית ספר הוא בשרות
התוצר הלאומי הגולמי של המדינה שזהו - ההייטק. לכן הכל מכוון סביב זה. לפחות ב – 30 השנים
האחרונות.
אבל עם התקדמות האנושות, התפתחות התודעה יש הבנה שהולכת ונבנית שזה כבר לא הכיוון
הנכון. רבים מדברים על כך שאת החומר ילדים יכולים ללמוד לבד. אני מעט חולקת על כך. היסודי
נותן יסודות כלשהם, קצת חשבון, קצת קריאה, קצת היכרות עם סיפורי התנך, אני מדברת כמובן על
העולם החילוני , אני לא מכירה את תוכניות הלימודים בעולם הדתי חרדי, בכל אופן אני לא רואה ילדים רצים ללמוד באופן עצמאי דבר ממה שהזכרתי. אולי המקצועות הללו לא חובה שיילמדו, זו שאלה.
יש לא מעט שמדברים על חינוך ביתי ועל לזרום עם הסקרנות הטבעית של הילד. אין לי התנגדות לכך. יש בזה המון קסם אבל העובדה האמיתית היא שמעט מאוד הורים יכולים להרשות לעצמם לשבת בבית וללמד את הילדים שלהם. וגם אם הם יכולים להרשות לעצמם יש הרבה מאוד הורים שלא מעוניינים בכך.
אבל אז יש פה שאלה חברתית מהותית מה התפקיד של בית הספר בזמנים הנוכחיים ? האם העברת ידע ?
האם בייביסיטר כדי שהורים יוכלו לעבוד והמשק להתקיים ? האם פיתוח לכיוון העתיד של מדינת
ישראל ? או בכלל כל מדינה ?
שנתיים של תסכול >>