top of page
freestocks-OfaDD5o8hpk-unsplash_edited.jpg

בגרויות חלק ג - הילד שלי הוא אחר

הילד שלי הוא אחר


יש לי תאומים. היא זו שעשתה את עבודת ההכנה לכיתה ז. הוא לא. היא יכולה הוא הרבה פחות.

הוא עם לקות מורכבת. לאורך היסודי לא נגעתי. ידעתי שקשה לו כל הזמן. אבל זה לא ילד שקיבל

מעולם הוראה מתקנת, רק שעת שילוב בבית ספר. זה לא מספיק לכלום וגם לא עזר לו. אין לי טענה

לאף מורה שישבה איתו. הוא פשוט אחר זה לא יכול לעזור לו.


הילד שלי בסוף כיתה ו' לא יכול לקרוא לא יכול לכתוב. הוא יכול ללמוד משמיעה, הוא יכול ללמוד

מראייה מרחבית. אבל לקרוא ולכתוב לא. למה ? ככה הוא הגיע. יש לו גם הפרעת קשב אבל הוא לא

היפר.

מה זה אומר ? עשיתי לו אבחון לאחרונה. והאבחון הראה הקלות משמעותיות. ראיתי אבחון או שניים

בחיי. הוא קיבל כל הקלה אפשרית.

למי שמבין : הקראה ברבי מלל, הכתבה לבוחן נייטרלי, הארכת זמן כמובן, מבחנים מותאמים,

שימוש במחשב נייד.

בגדול אין לו מה לעשות בבית ספר. האם הוא יכול לעבור בגרויות ? כן . האם זה יהיה תהליך

משמעותי עבורו ? לא. הוא יבהה 5 שנים בכיתה. יהנה מספורט. בי"א ילמדו בקטנה איך לגשת

למבחנים בע"פ. יעשו לו דחיסה והוא יתחיל את מסלול הבגרות שלו.

אבל בשביל מה ? מה לעשות שהמסלול מתאים לבעלי יכולת , אני לא רוצה לומר ספציפית כי מרבית

האוכלוסיה יודעת קרוא וכתוב. ויש לה את היכולת הזו. אבל לבעלי יכולות מסוימות.

האם יש תוכניות שיכולות לתת מענה ? בעיני לא.

כל התוכניות : אדם טבע סביבה, אדמה וטבע, פנימיות, תכנית הילה, בתי ספר אקסטרניים, בסוף

המסלול ניגשים לבגרות כזו או אחרת. כל התוכניות בנויות על ההבנה שיש ילד שקשה לו אבל הוא

בעצם יכול.

ולא הילד שלי פשוט לא יכול. האם הוא אחר ? מעולם לא הרגשתי שהוא אחר. הוא נראה לי בדיוק

כמו כל הילדים שלי. יש לו יכולות פנומנליות מחוץ לעולם הקריאה והכתיבה.


הוא לא ילד חינוך מיוחד למרות שהציעו לי לא אחת. אני לא מזלזלת בחינוך המיוחד אבל בשבילי הוא

רגיל, הוא לא נוער בסיכון, הוא ילד רגיל שלא יכול ללמוד רגיל. התוכניות הקיימות בחינוך המיוחד או בכל מסגרת אחרת שהיא לא קונבנציונאלית הן נהדרות , קבוצות קטנות הרבה שעות פרטניות, ליווי אישי רגשי, אפשרויות אחרות מכל מה שקיים. הלוואי וכל ילד במערכת החינוך היה מקבל את זה.

אבל תמיד ההכוונה היא למספר שנות הלימוד המקסימלי האפשרי, ומשם הכוונה מקצועית אולי.

התמחות בחקלאות לרוב, או כלבנות . שוב האפשרויות יפות. אבל בעיני לא תמיד נכונות.

מה הייתי מבקשת שיהיה ?

מסלול בגרות אחר.

שבסופו האתגר הוא לא בחינות בגרות. אלא אתגר אחר שבודק את כישורי הילד. את יכולת

ההסתגלות שלו, יכולת ההתמודדות שלו, היכולת להכיל תהליך, לגדול לצמוח ללמוד, לבחור, לקחת אחריות....

מסלול אחר שיבחן באופן אחר את כל מה שאנחנו בוחנים בבגרות מבלי דעת מבלי לשים לב שנוצר

לנו באופן טבעי.

איך ?



Comments


bottom of page